עשו זאת בעצמכם – חיפוי קרמיקה למטבח

שלב ראשון: מכינים את הקיר

ראשית כל, עלינו להסיר מהקיר כל דבר שעשוי להפריע לאריחי הקרמיקה או למלאכת ההדבקה שלהם. מדובר לא רק בחפצים שונים הנמצאים בקרבת הקיר, אלא בעיקר בחיפוי קודם כלשהו ואפילו באביזרים המחוברים לקיר כמו צינורות ומתגים.

כאשר הקיר פנוי לחלוטין, עלינו לוודא שהוא כשיר לקבלת החיפוי, מכיוון שקיר חלש או רקוב לא יוכל להחזיק את אריחי הקרמיקה והוא יגרום להם להיסדק ואף לנשור. בנוסף לכך, בהתאם לגודל השטח שאנו רוצים לכסות בחיפוי, ייתכן ונזדקק למשטח חיפוי ייעודי כדי להבטיח שהאריחים יודבקו כראוי.

לפיכך, יש לשים לב להיבטים הבאים:

• בדיקת הקיר: יש לבדוק את הקיר ולחפש סימני עובש, רטיבות או חולשה – במידה ואלו נמצאים, יש צורך לטפל קודם כל בקיר ואף להחליף אותו.
• התקנת לוח ריצוף: באם שטח החיפוי שלנו גדול, נצטרך להתקין לוח ריצוף על הקיר ועל כל האזור שאותו נרצה לחפות – לוח הריצוף עשוי חומרים עמידים יותר למים מהקיר, וכך הוא יהיה יעיל יותר בייצוב הכמות הגדולה של האריחים, וניתן להתקין אותו בפשטות עם מסמרים.

שלב שני: מדידות

אחרי שווידאנו שהקיר תקין, נוכל להתחיל בהכנות ההנדסיות עבור החיפוי, והדבר אומר בעיקר מדידות. בשלב המדידות אנחנו רוצים לקבל לעצמנו תרשים מלא של גודל השטח שאנחנו עומדים לכסות, מספר האריחים הנדרשים לכך, חלוקה של שטח החיפוי לאזורים וסימון קווים מרכזיים עבור האריחים.

כדי לעשות זאת, נשתמש במטר ובפלס, גם כדי לבצע מדידות מדויקות וגם כדי לוודא שהאריחים יהיו מסודרים באופן ישר.

1. נרשום את גודל האריחים: נרשום לעצמנו את גודל האריחים, גם הגובה וגם הרוחב במידה והם לא ריבועיים.
2. נקבע מרווחים: נקבע את המרווחים שנרצה בין האריחים – מדובר על מילימטרים ספורים, לרוב עד ל-7 מילימטרים, ויכול לרדת אף למילימטר אחד ופחות.
3. נחלק את שטח החיפוי: נחלק את השטח לחלקים מלבניים ככל האפשר – כך, אם אנו מחפים שני קירות במקביל, כל קיר יתחלק לחלקים משלו, ונמדוד כך את הרוחב והגובה של כל קיר על כל חלקיו.
4. נסמן קווים מנחים עבור האריחים: עבור כל חלק בקיר, נסמן לנו על גבי הקיר את קו השורה המרכזית של האריחים והטור המרכזי של האריחים.
5. נחשב את כמות האריחים: בהתאם למדידות שלנו, לגודל של האריחים ולמרווחים הרצויים, נקבע בדיוק כמה אריחים אנו צריכים – יש לזכור שאנחנו עשויים להזדקק לאריחים חלקיים בפינות, וכך יש לטפל ברוחב ובגובה בנפרד, ולא לעשות חלוקה כללית של שטח הקיר המיועד לחיפוי בשטח האריחים.

כדוגמה לנקודה האחרונה, נחשוב על שטח חיפוי באורך של מטר ובגובה של 45 ס"מ, אותו אנו מחפים באריחים ומרווחים ריבועיים שגודלם הכולל הוא 15 ס"מ. אם נבצע את החישוב באופן כללי, נחשב את גודל הקיר כ-4500 סמ"ר (100 רוחב כפול 45 גובה), ואת גודל האריח כ-225 סמ"ר (15 רוחב כפול 15 גובה) – כאשר נחלק את גודל הקיר בגודל האריח, נקבל מספר עגול, 20, שהוא אמנם תוצאה נכונה, אך לא מדויקת.

כי אם נבחן את הרוחב והגובה בנפרד, נגלה שלמעשה אנחנו צריכים אריחים חלקיים. הגובה הוא 45 ס"מ, שהם מהווים בדיוק שלוש שורות של אריחים בגובה 15 ס"מ. הרוחב לעומת זאת הוא 100 ס"מ, וכך נזדקק לשישה טורים של אריחים ברוחב 15 ס"מ ועוד לטור של אריחים חצויים ברוחב 10 ס"מ.

כך קורה שאנחנו זקוקים ל-18 אריחים שלמים ועוד שלושה אריחים מחולקים, כל אחד בגודל שני שליש מן הגודל המקורי. למרבה הצער, איננו יכולים להרכיב אריח משני שלישים שלקחנו מאריחים אחרים, וכך 20 אריחים לא יהיו מספיקים לנו – אנו נזדקק ל-21 אריחים, כאשר את שלושת האחרונים נצטרך לחתוך.

התקנת קרשים לעזר

כדי להבטיח שאנו מדביקים את האריחים באופן ישר ומיטבי, כדאי לנקוט בכלי עזר זמני. אנו נעשה זאת באמצעות קרשים דקים שנחבר אל הקיר באופן זמני, רק כדי שיסמנו לנו באופן מדויק יותר את שורת האריחים הראשונה שלנו.

עבור כל חלק בקיר, נתקין קרש על גבי הקו המנחה שסימנו עבור השורה המרכזית, באופן שהאריחים יהיו מונחים בדיוק לאורך הקרש עצמו. באמצעות התקנת הקרש נוכל לוודא שההתקנה אכן ישרה, כאשר נשתמש בפלס כדי לוודא שהקרש אינו עקום, ונוכל להתקין אותו באמצעות מסמרים פשוטים שנוציא לאחר הדבקת שורת האריחים הראשונה.

שלב שלישי: חיתוך האריחים

כפי שניתן להבין, בהחלט ייתכן שנצטרך לחתוך חלק מן האריחים כדי להתאים אותם לקיר. במקרים נדירים בלבד שטח הקיר שלנו יתאים באופן מדויק לשטח האריחים ולמרווחים הרצויים באופן שלא נצטרך לחתוך אותם כלל, ולרוב נצטרך לבצע חיתוכים כלשהם, לאורך, לרוחב או אף לשניהם עבור פינות ובמקרים של הבדלי גובה.

אנו יכולים כמובן למזער את כמות החיתוכים שנצטרך לעשות באמצעות הטיפים הבאים:

• להתחיל את מיקום האריחים מפינה: אם נמקם את האריחים מתוך אחת הפינות של אזור החיפוי, נוכל להבטיח שנצטרך לחתוך לכל היותר שורה אחת וטור אחד של אריחים בלבד.
• להתחשב בהבדל גובה: הבדלי גובה עשויים לגרור חיתוך של אריחים בשני קווים כדי שיהיה ניתן להתאים אותם לפינות בולטות כלשהן – באם נתחשב באזורים של הבדלי הגובה במיקום השורות והטורים של האריחים, נוכל לנסות ולמזער את כמות האריחים הזקוקים לחיתוך.
• להתחשב באביזרים המוטמעים בקיר: אביזרים שונים, ובעיקר שקעי חשמל ומתגים, עשויים לדרוש מאיתנו לחתוך עד ארבעה אריחים – אם נתחשב במיקום שלהם, נוכל לנסות למזער את כמות האריחים הזו.

לאחר שביצענו את כל המדידות וקבענו בדיוק כמה אריחים עלינו לחתוך, ובאיזה גודל הם צריכים להיות, נוכל לבצע את המלאכה באמצעות מסור יהלום רטוב. מסור יהלום רטוב הוא מסור עשוי דיסקית מצופה יהלום שמסוגלת לחתוך באופן מדויק ויעיל אריחי קרמיקה.

הבחירה במסור רטוב, כלומר כזה שיש להשתמש במים למען החיתוך שלו, היא מפני שמסורים רטובים הם יעילים יותר לעבודות מדויקות בחומרים עדינים, כמו החיתוך הקפדני והמדויק הנדרש עבור אריחי קרמיקה. החיתוך יכול להיעשות באופן עצמאי על ידינו, במידה ויש לנו מסור יהלום רטוב, ובאם אין לנו, אנחנו יכולים להשכיר אחד.

בנוסף, אנו יכולים לברר עם הספק של אריחי הקרמיקה שלנו האם יש ביכולתו לחתוך לנו חלק מן האריחים, בכמות ובמידות שנספק לו.

שלב רביעי: טיוח והדבקה

הגענו לשלב המרכזי של התהליך, בו נדביק לבסוף את האריחים. כדי להדביק את האריחים נזדקק קודם כל לטיח אשר נמרח בזהירות לאורך כל החלק שאנו מחפים, ונעשה זאת באמצעות הצעדים הבאים:

• הכנת הטיח: יש לעקוב אחרי הוראות היצרן, אך כלל האצבע אומר להתחיל עם כמות מלט שאליה נוסיף מים ונערבב, עוד ועוד עד שנקבל טיח במרקם של חמאת בוטנים.
• נתחיל למרוח את הטיח: באמצעות שפכטל, נמרח את הטיח לאורך קווים מקבילים לרוחב הקיר – יש למקם את השפכטל בזווית ולמרוח קווים ארוכים ורציפים של הטיח.
• נבדוק אריח אחד: כבר בתחילת המריחה יש לבדוק שהטיח לא רטוב מידי ולא יבש מידי – נדביק אריח אחד על הטיח ונסיר אותו, אם קווי המתאר שהוא הותיר אחריו כמעט ולא ניתנים לזיהוי, הטיח רטוב מידי, ואם הם חדים וישרים מידי, הוא יבש מידי.

לאחר שמרחנו את הטיח נוכל להתחיל למקם את האריחים בקפדנות ובזהירות.

נקפיד לוודא שהאריחים ישרים מכל הבחינות:

• הדבקת שורה ראשונה: נדביק שורה באמצעות הקרש שמיקמנו, כאשר נמדוד שוב ושוב ונוודא שהמרווחים בין האריחים הם כפי שאנו רוצים.
• הדבקת טור ראשון: נדביק את הטור המרכזי באמצעות הסימון שסימנו ובהתאם לאריח המרכזי מן השורה שכבר הדבקנו, שוב תוך ווידוא שהמרווחים הם בגובה שרצינו.
• הדבקת שאר האריחים: ברגע שיש לנו את השורה הראשונה ואת הטור הראשון, הם יהוו לנו נקודת מוצא למיקום המדויק של כל שאר האריחים, ונוכל למקם אותם באופן ישר ויציב.
• נמנע מבליטות: כל פעם שנמקם אריח, נוודא שאינו בולט מידי או שקוע מידי ביחס לשאר האריחים, כך שהחיפוי שנקבל לבסוף יהיה אחיד ולא גלי.

שלב חמישי: מילוי הרובה

לאחר שהאריחים מוקמו והתייבשו, נוכל למלא את המרווחים שביניהם ברובה.

את סוג הרובה אנו נבחר בהתאם לגודל המרווחים:

• רובה מעורבבת עם חול: עבור מרווחים בהיקף של למעלה מ-3 מילימטרים.
• רובה ללא חול: עבור מרווחים בהיקף של פחות מ-3 מילימטרים.

תהליך הכנת הרובה יהיה הפוך מהכנת הטיח – במקום להתחיל עם האבקה ולהוסיף לה מים, אנו נתחיל עם מים ונוסיף להם אבקה. יש להיעזר בהוראות היצרן, אך כלל האצבע הוא להתחיל עם קערת מים, להוסיף את האבקה ולערבב, וכך לחזור שוב ושוב עד שנקבל רובה במרקם של משחת שיניים.

לאחר שהרובה מוכנה, אנו יכולים להתחיל למרוח אותה.

מריחת הרובה

יש לזכור שהרובה מתייבשת יתר על המידה בטווח זמן של 20 דקות, ולכן יש להכין רובה בכמות שנוכל למלא ולמרוח במשך לא יותר מ-20 דקות בלבד. באם שטח החיפוי שלנו גדול מכפי שנוכל למלא במסגרת הזמן הזו, נמרח את הרובה במספר שלבים, כאשר בכל שלב נכין מחדש מלאי טרי של רובה.

כאשר הרובה מוכנה, נשתמש בטיפים הבאים למילוי נכון:

• מל"צ גומי: כדי למרוח ולמלא את המרווחים ברובה, נשתמש במל"צ גומי שבאמצעותו נוכל למרוח אותה היטב.
• החזקה ב-45 מעלות: אנחנו לא נדחוף את הרובה אל החריצים במקביל לאריחים, מכיוון שאז הרובה לא תיכנס אליהם היטב ותחליק ברובה אל האריח הבא – כדי להתגבר על כך, נחזיק את מל"צ הגומי ב-45 מעלות.
• הסרת רובה מהאריחים: ניתן להשתמש במל"צ הגומי גם כדי להסיר שאריות רובה שנותרו על האריחים כחלק מהעבודה, וכך לחסוך זמן בניקיון שלאחר מכן.

ניקוי ואיטום

לאחר שכל החריצים מלאים ברובה, עלינו לנקות את השאריות שנותרו על אריחי הקרמיקה עצמם. נעשה זאת באמצעות ספוג לח, ואם נדאג לנקות את שאריות הרובה באופן תדיר, כך המשימה תתבצע בקלות.

לאחר שהאריחים נקיים נוכל להמתין שהרובה תתייבש – משך הזמן הוא לרוב כשלוש שעות, אך יש לבדוק את הוראות היצרן כדי לוודא מהו משך הזמן המועדף. לאחר מכן כל שנותר לעשות הוא לאטום את הרובה באמצעות חומר איטום ייעודי לרובה, שיכול להגיע בבקבוק השפרצה או כחומר למריחה במברשת.

סיום

האיטום היה השלב האחרון בתהליך הארוך, ואחריו החיפוי שלנו מוכן ויציב. אמנם מדובר בדרך ארוכה הכוללת שלבים רבים, אך במבט מקיף היא אינה מורכבת למדי, ואכן ניתן לבצע אותה באופן עצמאי.

באמצעות עבודה נכונה ומדויקת ניתן לקבל תוצאות מרהיבות של חיפוי קרמיקה חדש ונוצץ עבור המטבח, אשר יוסיף נופך אסתטי ראוותני לחלל ויהיה לנו מקור לגאווה על העבודה שביצענו בכוחות ידינו.